<h1>הבתים — שערי תשובה שער ראשון</h1>
<h2>דף מ.</h2>
אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים, ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא. יש מי שבאר אחד שגלה ממקומו ונכנע בלבישת שחורים, יעשה מה שלבו חפץ שודאי לא ישיאנו לבו לחטוא. ויש מי שבאר יכנע בלבישת שחורים ובגלות ואם אי אפשר לו להכנע טוב לו שיעשה מה שלבו חפץ במקום אחר, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא, וזהו עיקר.
<h2>דף מ:</h2>
וכן בעלי חטאות ואשמות, בעת שמביאין קרבנותיהם על שגגתם, ועל זדונם, אין מתכפר להם בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו ודוי דברים, שנאמר והתודה אשר חטא עליה. וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות אין מתכפר להם במיתתן או בלקייתם, עד שיעשו תשובה ויתודו, ודוי דברים, שנאמר והתודה אשר חטא עליה. וכן החובל בחברו או המזיק ממונו, אע"פ שהוא שלם לו מה שהוא חייב לו, אין מתכפר לו עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם, שנאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, לר"ם. אע"פ שעקר התשובה והוידוי בלב, צריך שיתודה, אמרו חכמים מלך בשר ודם ספק מתפייס בדברים ספק אינו מתפייס, אבל הקב"ה אינו מתפייס אלא בדברים, שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ולא עוד, אלא שמחזיק לו טובה, שנאמר וקח טוב, ולא עוד אלא שדומה כמי שבנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר, ונשלמה פרים שפתינו.
בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, שאין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל עוונות, ואפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום רשעו, שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו, ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים.
